#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה קורין ביו&quot;ט שני?	"קורין מפרשת אמור שור או כשב, ומפטיר מפרשת פנחס כיום ראשון, ומפטירין בפסח יאשיהו (מלכים ב&#x27; כ&quot;ג א&#x27; - כ&quot;ה) מוישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו"	סימן תצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מיוחד ביו&quot;ט שני?	"כתב המג&quot;א (ריש סימן) בשם השל&quot;ה שיעשה איזה דבר בסעודתו לסעודת אסתר מפני שהוא יום שנתלה המן (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וסימן לדבר בפסוק יהושע (ה&#x27;, י&quot;ב) וישבות המן ממחרת באכלם (פמ&quot;ג א&quot;א), אכן מרש&quot;י מגילה (ט&quot;ו ע&quot;א) ופרקי דר&quot;א (פ&quot;נ) משמע דנתלה בי&quot;ז ניסן"	סימן תצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחוה&quot;מ, מה הדין אם שכח יעלה ויבא 1) בתפילה 2) בבהמ&quot;ז?	"1) אם לא עקר רגליו יחזור לרצה, אם עקר רגליו חוזר לראש [ואפי&#x27; במעריב] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) אינו חוזר דהרי אינו מחויב לאכול פת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל של יו&quot;ט בחוה&quot;מ?	"לא יצא (הלכות קטנות ח&quot;א סי&#x27; ד&#x27;, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א אות ג&#x27;)"	סימן תצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פסוקים אומרים בתפילת מוסף?	"ביו&quot;ט אומרים ד&#x27; פסוקים - ובחדש הראשון, ובחמשה עשר יום, ביום הראשון, והקרבתם, ואח&quot;כ מזכירין המנחות ונסכיהם. בחוה&quot;מ רק אומרים פסוק והקרבתם ואח&quot;כ מזכירין המנחות ונסכיהם, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דאין אומרים ובחמשה עשר בחוה&quot;מ דכבר עבר {והקשה ר&quot;י באק א&quot;כ מדוע אומרים ביו&quot;ט ובחדש הראשון בארעה עשר יום דג&quot;כ כבר עבר, ותי&#x27; דהתם ליכא למטעי שהיום ארבעה עשר דגם אומרים ובמחשה עשר יום}, ובשביעי של פסח ג&quot;כ אומרים והקרבתם, והקשה הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) למה אין אומרים פסוק וביום השביעי וגו&#x27; [ובאמת רב עמרם גאון ס&quot;ל שיאמר פסוק זה, אבל כתב עליו הטור דאין נוהגין כן], ותי&#x27; דפסוק זה כתוב אחרי והקרבתם ומאחר שאמר והקרבתם אין מקום לזה כמובן {וצ&quot;ב}"	סימן תצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מקרא קודש בחוה&quot;מ?	"רב האי גאון כתב שאין אומרים מקרא קודש ביעלה ויבא אבל אומרים אותה במוסף בותתן לנו [וביאר הב&quot;י שמוסף בא במקום הקרבן לכבוד היו&quot;ט על כן מזכירין בה כמו יו&quot;ט], והטור כתב דאין מזכירין מקרא קודש אפי&#x27; במוסף, והמחבר כתב שאומרים במוסף יום מקרא קודש [וביו&quot;ט אומרים ביום טוב מקרא קודש, וש&quot;מ דחוה&quot;מ לא מקרי יום טוב (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], והרמ&quot;א הביא הטור דאין אומרים מקרא קודש בין ביום טוב בין בחוה&quot;מ, אכן למעשה כתבו האחרונים (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) שנוהגין לומר מקרא קודש, ומ&quot;מ אפי&#x27; ביום טוב אין אומרים יום טוב מקרא קודש רק מקרא קודש (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) רצה ליישב הרמ&quot;א דכוונתו אין אומרים מקרא קודש סמוך לאת יום חג המצות הזה כיון שאומרים זה בסוף מקרא קודש זכר ליציאת מצרים, וכ&quot;כ הנזירות שמשון]"	סימן תצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח של הרחמן בבהמ&quot;ז ביו&quot;ט שחל בשבת?	"חידש הח&quot;י (ס&quot;ק ד&#x27;) שאומרים הרחמן ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומנוחה לחי העולם, אכן נוהגין כהא&quot;ר שאומרים הרחמן לשבת לחוד והרחמן ליו&quot;ט לחוד וכמ&quot;ש שאומרים רצה ויעלה ויבא (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), ואומר יום שכולו שבת ואח&quot;כ יום שכולו טוב [ואח&quot;כ הרחמן יקים סוכת דוד] כי תדיר קודם (פמ&quot;ג א&quot;א א&#x27;) {וצ&quot;ל דנוסח יום שכולו טוב תדיר מסוכת דוד אע&quot;פ שיו&quot;ט של סוכות אינו תדיר מימי סוכות, וש&quot;מ דקובעין תדיר אחר נוסח הברכה ולא אחר הסיבה, וכן מצינו ברש&quot;י סוכה (נ&quot;ו ע&quot;א) דכתב דשהחיינו הוי תדיר יותר מלישב בסוכה מפני שנוהג בכל הרגלים, ומכאן הוכיח הגרח&quot;ק שליט&quot;א דיברך עושה מעשה בראשית על ברכת החמה קודם שמברך על האילנות}"	סימן תצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים הלל?	"אומרים חצי הלל, ויש בזה ב&#x27; טעמים:&lt;br&gt;1) אינו חלוק בקרבנם (גמ&#x27; ערכין י&#x27; ע&quot;ב)&lt;br&gt;2) בשביעי של פסח טבעו בים והקב&quot;ה אמר מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, וממילא אף בחוה&quot;מ אין אומרים הלל שלם שלא יהא עדיף מיו&quot;ט אחרון (ב&quot;י בשם מדרש, ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים שירה על מפלתן של רשעים?	"יש בזה סתירה, מצד אחד ראינו כאן במדרש דאין אומרים שירה, וכן ראינו בגמ&#x27; מגילה (י&#x27; ע&quot;ב) וסנהדרין (ל&quot;ט ע&quot;ב) דמלאכי השרת אין אומרים שירה בשעת קריעת ים סוף, ומצד שני כתיב אבד רשעים רנה, ועוד מצינו בגמ&#x27; ברכות (ט&#x27; ע&quot;ב) דדוד המלך לא אמר שירה עד שראה במפלתן של רשעים, והנה לגבי המלאכי שרת מבואר בגמ&#x27; מגילה וסנהדרין דהיינו דוקא מלאכים אינם אומרים שירה אבל ישראל אומרים שירה, והיינו דכתיב ישיש שהקב&quot;ה אינו שש אבל אחרים שש, וכ&quot;כ המהרש&quot;א בסנהדרין (שם) [וביאר משנת ר&#x27; אהרן (מאמרים ח&quot;ג פסח בענין שירה על הנס) דיש ב&#x27; ענינים באמירת הלל, אחד לשבח להקב&quot;ה, ועוד להכיר יותר את השגחתו יתברך, וטעם ראשון לא שייך כשמעשי ידיו טובעים בים אבל עדיין שייך טעם שני אלא שמלאכים א&quot;צ טעם שני שהם &quot;עומדים&quot; וכבר מכירים השגחתו יתברך], אבל עדיין קשה ממדרש דזהו טעם שישראל אין אומרים הלל שלם בשביעי של פסח, וכן הקשה המהרש&quot;א בברכות (שם), ובאמת י&quot;ל דהבבלי לשיטתו כתב טעם אחר למה ישראל אין אומרים הלל בפסח, אלא דלפי המדרש צריך ליישב הא דמצינו דדוד המלך אמר שירה על מפלתן של רשעים, ויש בזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) הצל&quot;ח (י&#x27; ע&quot;א) תי&#x27; דאומרים שירה על מפלתן של רשעים אם יש אחריה תקומה דאח&quot;כ יזכו לעוה&quot;ב משא&quot;כ במפלתן שאין אחריה תקומה כגון בקריעת ים סוף אין אומרים שירה&lt;br&gt;2) השפת&quot;ח תי&#x27; דדוד המלך אמר שירה מפלת החטאים שחזרו בתשובה ולא על מיתתם&lt;br&gt;3) ספר מאורי המועדים (ח&quot;א עמ&#x27; ע&quot;ד) הביא בשם הגרמ&quot;ד סאלאווייציק שליט&quot;א שדוד המלך היה אומר שירה על נפלאות הקב&quot;ה אלא שא&quot;א לומר שירה אם יש רשעים בעולם ולפיכך המתין עד שנפלו הרשעים&lt;br&gt;4) השפת אמת הביא מזוהר שאומרים שירה לאחר שנשלם מדתם ואינם יכולים לחזור בתשובה&lt;br&gt;5) הפסק&quot;ת (הע&#x27; 15) תי&#x27; דדוקא בקריעת ים אין ישראל אומרים שירה דלא היו ראויים לכך דהללו עובדי ע&quot;ז והללו עובדי ע&quot;ז {ובזה מיושב מה שמצינו לקמן (סי&#x27; תק&quot;פ סע&#x27; ב&#x27;) דליכא ענין להתענות בשביל המרגלים משום איבוד רשעים רינה, אלא שמתענין מפני שהקב&quot;ה לא קיבל תשובתם}"	סימן תצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ&#x27; מגילה (י&quot;ד ע&quot;א) קרייתא זו הלילא?"	"כפשוטו י&quot;ל דהבבלי לשיטתו ס&quot;ל דישראל יכולים לומר שירה על מפלתן של רשעים והמדרש מצי למימר כשאר תירוצים שבגמ&#x27; שם, ואם רוצה ליישב המדרש עם תירוץ זו י&quot;ל כמ&quot;ש הפסק&quot;ת למעלה דדוקא בקריעת ים סוף אין אומרים שירה, ועוד שמעתי תירוץ דעמלק לא מקרי מעשי ידי {וע&quot;ע בכה&quot;ח לקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ט) דהטעם שאין מברכין על מצות זכירת עמלק מפני שאין מברכין על מעשה השחתה כדרך מעשי ידי טבועים בים ואתם אומרים שירה, וצ&quot;ע}"	סימן תצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סימנים של פרשיות שקורין בפסח?	"משך [משכו וקחו לכם], תורא [שור או כשב], קדש [קדש לי כל בכור], בכספא [אם כסף תלוה], פסל [פסל לך], במדברא [במדבר סיני], שלח [בשלח], בוכרא [כל בכור, ובשבת קורין עשר תעשר (טור)], וביאר הלבוש (מובא בפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) רמז שמשכו שור ועשו עגל, קדשוהו ע&quot;י הרבה כסף, במדבר היה פסל זה, וע&quot;י כן נפסלו הבכורים מעבודה"	סימן תצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם לעולם קורין בסדר זה?	"אם פסח חל בשבת או מוצאי שבת ליכא שבת חוה&quot;מ, וכשחל ביום ג&#x27; פסל הוי שבת חוה&quot;מ, ורק אם חל פסח ביום ה&#x27; קורא פסל בשבת חוה&quot;מ [שיש בו פסוקים מעניני שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), וגם יש בו מענין חול המועד (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)] ואח&quot;כ קורין קדש, בכספא, ובמדברא"	סימן תצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מהפך הסדר של הקריאות?	"כתב הפר&quot;ח דאם טעה בחוה&quot;מ וקרא פרשה אחרת יקרא ביום שלאחריו פרשה שדילג [דפרשיות אלו אינם סמוכין אהדדי בתורה וכמ&quot;ש לגבי פרשיות של ק&quot;ש], ודייק הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דאם טעה ביו&quot;ט ראשון וקרא שור או כשב גם ביום שני קורא שור או כשב, ותמה הפמ&quot;ג מנא ליה הא (ביה&quot;ל ד&quot;ה סימן), ואם נזכרו באמצע הקריאה כתב השערי אפרים (ש&quot;ח סע&#x27; י&quot;ז) שיש לקרוא הקריאה הנכונה, וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן תצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המפטיר בחוה&quot;מ ושני יו&quot;ט אחרונים?	"מפטירין והקרבתם וגו&#x27; עד הסוף"	סימן תצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים החצי קדיש?	"לעולם אומרים קדיש רק אחר שנשלם מנין הקרואים ועל כן צריך להמתין עד אחר רביעי [משא&quot;כ ביו&quot;ט ושבת ממתינים עד אחר חמשה עליות או שבעה עליות] (ב&quot;י בשם רבינו ירוחם, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ואם טעו ואמרו הקדיש אחר הקריאה מס&quot;ת הראשון צריך לחזור ולומר קדיש אחר הקריאת מס&quot;ת השני (א&quot;ר סי&#x27; תרס&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ט, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;א)"	סימן תצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מסירין התפילין בחוה&quot;מ?	"כתב העטרת זקנים שטוב להסיר התפילין קודם קריאת התורה דהקריאה היא במקום הקרבת קרבן, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ל&quot;א) דראוי להסירם קודם הלל"	סימן תצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשין בביהכ&quot;נ ביו&quot;ט אחרונים?	"כן, דדוקא ביו&quot;ט ראשונים אין מקדשין בביהכ&quot;נ מפני שאין עני שבישראל שאין בו ד&#x27; כוסות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין זמן [שהחיינו] ביו&quot;ט אחרונים?	לא דאינו רגל בפנ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)	סימן תצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אומרים יום ליבשה ביום שיש בו מילה 1) בשאר יו&quot;ט 2) ביום ז&#x27; וח&#x27; דפסח?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-4a0d12454284573d8b10ac97ce481834c2cf036f.jpg"">"	סימן תצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה פיוטים אומרים ביום ז&#x27; וח&#x27;?"	"כשחלין בשבת לעולם אומרים הפיוטים של שבת חוה&quot;מ שהם מיוסדים על שיר השירים, ואם הוא יום ח&#x27; מהפכין הפיוטים בשמונה עשרה לשל יום ז&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים זמן חירותינו ביו&quot;ט אחרונים?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מח&#x27; אם אומרים זמן חירותינו או זמן שמחתינו לפי שהיו שמחים שטבעו בים [ואע&quot;פ שאין אומרים הלל מפני מעשי ידי טובעים בים מ&quot;מ מצי למימר זמן שמחתינו (ח&quot;י ס&quot;ק ט&#x27;) {ויותר נראה דב&#x27; גרסאות אלו תלויין במח&#x27; בין הבבלי והמדרש למעלה}], ולמעשה פסק הרמ&quot;א שאומרים זמן חירותינו"	סימן תצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההפטורה ביו&quot;ט אחרונים?	"ביום ז&#x27; מפטירין בשירת דוד (שמואל ב&#x27; כ&quot;ב), וביום ח&#x27; מפטירין עוד היום בנוב לעמוד (ישעיה י&#x27;) [שמגיפת סנחרב היתה ליל פסח (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)]"	סימן תצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בשבת חוה&quot;מ?	מתפלל של שבת, ואומר יעלה ויבא ברצה	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל 1) של שבת וחתם מקדש השבת וישראל והזמנים 2) של שבת וחתם מקדש ישראל והזמנים 3) אתה בחרתנו והזכיר בה של שבת?	"1) יצא (ברכ&quot;י, שע&quot;ת ס&quot;ק ו., ביה&quot;ל ד&quot;ה מתפלל) 2) לא יצא, אבל אם תקנו תכ&quot;ד ואמר מקדש השבת יצא (שם) {אבל לכאורה לפי מש&quot;כ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תפ&quot;ז) אפי&#x27; אם לא תקנו יצא כל זמן שהזכיר של שבת באמצע תפילתו, וצ&quot;ע} 3) יצא (אשל אברהם בגליון, א&quot;ר, פר&quot;ח, כה&quot;ח סי&#x27; רס&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ח, קובץ הלכות סוכות פמ&quot;ב סע&#x27; ו&#x27;, חיזוק למשכני יעקב סי&#x27; י&quot;א אות ד&#x27;), וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;א אות ג&#x27;) דכתב דלא יצא [אבל כתב בסוף דבריו דלא ראה דברי האחרונים בזה]"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תפילת מוסף?	"אומר סדר מוסף של יו&quot;ט וכולל שבת בתוכו, וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים [והא דכתב הטור שמתחיל בשבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע וחותמים בשניהם, עי&#x27; בב&quot;י דכתב ד&#x27; ביאורים דבריו]"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק התפלל מוסף שבת לחוד?	לא יצא (ברכ&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה מתפלל), ואם אמר יעלה ויבא בעבודה בברכ&quot;י כתב דלא יצא אבל במחזיק ברכה כתב דיצא (שע&quot;ת ס&quot;ק ו.), והאשל אברהם בגליון מקיל	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההפטורה בשבת חוה&quot;מ?	"מפטירין בספר יחזקאל, בחוה&quot;מ פסח מפטירין עצמות יבשות (יחזקאל ל&quot;ז), ובחוה&quot;מ סוכות מפטירין ביום בא גוג (יחזקאל ל&quot;ח), וביאר הטור בשם רב האי גאון מפני שתחיית המתים עתידה להיות בניסן, ונצחת גוג ומגוג בתשרי (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבת חוה&quot;מ האם מזכירין היו&quot;ט בברכות הפטורה?	"בחוה&quot;מ פסח אין מזכירין בה פסח אבל בחוה&quot;מ סוכות מזכירין בה [בין באמצע בין בחתימה] דחלוקין בקרבנות מוסף (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) וגומרים בה הלל (ב&quot;ח), ובדיעבד אם הזכיר פסח או לא הזכיר סוכות יצא (כה&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ט, בכורי יעקב סי&#x27; תרס&quot;ג ס&quot;ק ה&#x27;, ועי&#x27; שעה&quot;צ לקמן סי&#x27; תרס&quot;ג ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נוהגין לקרות 1) שיר השירים בפסח 2) רות בשבועות 3) קהלת בסוכות?	"1) מדבר בגאולת מצרים (אבודרהם, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;) ומדבר על האהבה שבין כנסת ישראל לאביהם שבשמים שהיתה ההתחלה ביציאת מצרים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;) 2) דכתיב בו בתחילת קציר שעורים, ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה (אבודרהם, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), ועוד ללמדך שלא ניתנה תורה אלא ע&quot;י יסורין ועוני (ילקוט רות סי&#x27; תקצ&quot;ו, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), ועוד לפי שמת דוד המלך בשבועות (ירושלמי חגיגה פ&quot;ב ה&quot;ג) והקב&quot;ה ממלא שנותיו של צדיקים ובודאי נולד ג&quot;כ בשבועות ומגילת רות נכתבה לייחס דוד (שע&quot;ת סי&#x27; תצ&quot;ד ס&quot;ק ז&#x27;) 3) דכתיב בו תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג (אבודרהם, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), ועוד מפני שהם ימי שמחה וכתיב בו ולשמחה מה זו עושה (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), ועוד כדי לזרז הבריות שישמחו בחלקם ולא ירדפו אחרי הממון (לבוש סי&#x27; תרס&quot;ג סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום קורין המגילה?	"בפסח וסוכות קורין בשבת [האחרון] מפני ששבת הוא יום כינופיא כמ&quot;ש בסוף ר&quot;ה (גר&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) {וצ&quot;ב מנליה דהוא יום כינופיא טפי מיו&quot;ט}, ועוד מפני שאומרים פיוטים של שיר השירים בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ובשבועות קורין ביום שני (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [וספרדים אין קורין השלשה מגילות דיו&quot;ט], ואם אינו יכול לקרותה בשבת יכול לקרותה בשאר ימים של יו&quot;ט (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ט אות ב&#x27;)"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים על קריאת המגילה?	"לכו&quot;ע מברכים על קריאת אסתר אלא שיש מח&#x27; גדולה לגבי הד&#x27; שאר מגילות, הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) כתב דמברכין על כל המגילות, והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מלבוש וב&quot;ח דאין מברכין על קהלת [מפני שבקשו לגנוז אותה כדאמרינן בשבת (ל&#x27; ע&quot;ב) (עטרת זקנים)], ועוד הביא המג&quot;א בשם שו&quot;ת רמ&quot;א (סי&#x27; ל&quot;ה) דרק מברכין על מגילת איכה שהחזן קורא להשמיע לציבור [ועוד כתב דדוקא מברכין כשקורין מקלף], וכן מבואר בדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דנכון לברך, אבל למעשה כתב הרמ&quot;א דהעם נוהגין שלא לברך אפי&#x27; על איכה, וכ&quot;כ הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דהמברך על אחד מד&#x27; מגילות אלו הוי ברכה לבטלה, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) המברך כשכתוב על קלף לא הפסיד, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) כתב דאין נוהגין לברך"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין שהחיינו על קריאת המגילה?	"הלבוש והגר&quot;א (מעשה רב אות קע&quot;ה) ס&quot;ל דמברכין גם שהחיינו, אכן השיג עלייהו הרש&quot;ש (הגהות על שו&quot;ע) דמבואר במס&#x27; סופרים (פי&quot;ד ה&quot;ג) דאין מברכין שהחיינו אלא על קריאת מגילת אסתר"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בשבת מנחה כשחל ביו&quot;ט?	"אומרים ואני תפילתי וגו&#x27; וקורין בסדר השבוע (טור, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה קורין המגילות ביו&quot;ט קודם קריאת התורה ומגילה אסתר קורין אחר קריאת התורה?	"תי&#x27; ספר שלמי יהודה כדי להסמיך קריאת המוספין לתפילת מוסף, ועוד תי&#x27; ריש&quot;א (חשוקי חמד מגילה כ&quot;ג) שמא יאמרו המגילה הוא ג&quot;כ הפטורה ואתי לברך עליו ברכות הפטורה, ולכן ציבור שקבלו מגילה רק אחר קריאת התורה לא יקראו המגילה אלא אחר תפילת מוסף (מערכת מים חיים גליון 394) [ויש עוד ביאור מתשובת והנהגות (ח&quot;א סי&#x27; שכ&quot;ג) דג&#x27; מגילות הוו מנהג וליכא דין קדימה מחמת תדיר משא&quot;כ מגילת אסתר הוי חובה וממילא אמרינן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]"	סימן תצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר קריאת המגילה?	"אומרים קדיש (לבוש סע&#x27; ה&#x27;, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; קל&quot;ב)"	סימן תצ סעיף ט		
